חיפוש

עבודת יד (באנגלית זה נשמע יותר טוב)

Caparico
2 במרץ 2015
זמן קריאה 2 דקות

אז בוקר אחד הגעתי למשרד חמוש במטחנת קפה ידנית של Hario, ובפולי קפה של Green Hut Coffee, נחוש בדעתי לארגן לעצמי פתיחה חווייתית וארומטית ליום העבודה.

את דרכי למשרד כל בוקר אני עושה על אופניים, כך שלמעשה אין לי את

המעבר הנינוח בין הבית אל המשרד במכונית הסגורה והממוזגת. אני רוכב על גדת נהר הירקון, בין ברווזים ואנפות לבנות, אך גם על כבישים, לצד מכוניות ואוטובוסים רועשים. כשאני מגיע למשרד אני כבר די ערני, אבל קצת פחות רגוע… לכן אני צמא לכוס קפה מרגיעה במיוחד לפתוח את יום העבודה שלי.

כבר כשרכשתי את המטחנה והפולים דמיינתי בעיני רוחי איך אני שופך מלוא החופן פולים אל תוך

המטחנה, מכוון לעובי טחינה דק דק, ובהילוך איטי וקצב קבוע מסובב את המנואלה וטוחן להם את האמ-אמא!

יש משהו מרגיע ומשחרר בפעולה הסיבובית הרפטטיבית של המנואלה, שיוצר ציפייה למשהו טוב שעתיד לבוא, וגם מחבר אותך (אפילו אם זה רק לכמה דקות) אל עבודת-כפיים. דבר שכבר מזמן איננו מוכר לרובנו המכריע – שוכני המשרדים והלומי המסכים.

את הפעולה הסיבובית אני ממליץ לכולם לבצע בישיבה, כדי לשמור על יציבות המטחנה תוך כדי תזוזה וטחינה. אפשר להשתמש בירכיים כדי ללפות ולעגן את המטחנה, ואז פשוט לסובב עם היד החזקה. לא שזאת פעולה כל-כך מאתגרת או קשה, אבל לאחר דקתיים של ביצוע (ממש כמו בסקס) התחלתי להתעייף, והתנועות נעשו פחות ופחות מוקפדות ויעילות, ויותר פרועות ומשתנקות.

מה שעזר לי לסיים את תהליך הטחינה הידנית המפרך הייתה הציפייה והאמונה שהתוצר הסופי – קפה טחון טרי – יהיה שווה את זה!

בתום החלק הפיזי המייגע, פתחתי את המטחנה והעברתי את הקפה הטחון יחד עם הניחוח המשכר שלו אל תוך מיכל נירוסטה מלא מים בכמות שמספיקה לשלוש כוסות(כי אני בחור נדיב שאוהב לחלוק עם הקולגות).ועכשיו הגיע תורה של הגזייה שהכנתי מבעוד מועד לעשות את שלה..

כמובן שאם אתם חסרי אחריות מינימאלית כמוני, ומדליקים גזייה בתוך המשרד – יש לוודא שהרחקתם דברים דליקים ברדיוס של מטר לפחות. אגב, מכבי אש זה 102 מכל טלפון. שיהיה.

אני אוהב לתת לקפה לרתוח ואז מחליש את האש ומגביר שוב לרתיחה שנייה ואף שלישית, רק כדי לעזור לעניינים להתערבב עם עצמם.

לאחר הרתיחה אני מוסיף סוכר להמתקה. משהו כמו כפית שטוחה על כל כוסית מים. לא להגזים!

לאחר בחישה אינטנסיבית של הנוזל הסמיך והכהה ושקיעת הסוכר – אני נותר עם קפה שנראה לי כמו יצירה. אני מרגיש ממש כמו ילד בגן שסיים לצייר את הציור הראשון שלו ורוצה לרוץ ולהראות לגננת..

הקרמה עולה על גדות מיכל ההרתחה, והניחוח מתפשט ברחבי המשרד כולו. תענוג..

ביד רועדת ובלב פועם אני מחזיק את כוס הזכוכית הקטנה שמכילה את פאר יצירת הבוקר שלי, ואני ממתין שתתקרר מעט, כדי שאוכל ללגום. את הטעם ואת הריח אני משאיר לכם לדמיין, עד שתכינו לעצמכם כוס קפה טחון טרי משלכם.